Fast food nation - פאסט פוד ניישן

  Wimpy napkin from the early 70's - 70וימפי - מפית מתחילת שנות ה  

מפיות ופאסט פוד הן שילוב בלתי נפרד לכל הדיעות. ככל שסף השמנוניות ומפלס הרוטב עולים, כך נזקק האדם לעזרת המפית על מנת לשמור על כבוד עצמי מינימלי והופעה סבירה לאחר המאבק במנה אותה אכל

אחת המנות הזוכות בציון גבוה במדד הג'יפה היא ההמבורגר. מאכל זה התחיל להמכר בארץ בפורמט הפאסט פוד המוכר לנו עד היום בסוף שנות ה- 60 לאחר מלחמת ששת הימים

המדינה עטורת הניצחון נשטפה בגל של מוצרי ומנהגי צריכה מהמערב והקונספט המהפכני של אכילה מחוץ לבית החל לתפוס כבילוי לגיטימי ולא רק כמותרות

Napkins and fast food are an inseparable combination. As the grease level goes up, the napkin gets more and more crucial in preserving a minimum amount of self dignity 

and a reasonable appearance. One of the greasiest and sloppiest fast foods that exist is the hamburger which started being sold in Israel at the late 60's in the fast food format as we know it today.

Wimpy napkin from the early 70's - 70וימפי - מפית מתחילת שנות ה

רשת וימפי הבריטית היתה ממבשרות התקופה החדשה ופתחה סניפים רבים ברחבי הארץ שמכרו המבורגרים בינוניים ומטה על פי עדויות הסועדים שעדיין איתנו. כמובן שלא היו מקורות להשוואה ועל כן לווימפי היתה עדנה שנמשכה עד סגירת הרשת בשנת 1971. כנראה שהעובדים לא ממש הקשיבו לסרט ההדרכה הזה כשהם התחילו לעבוד שם

The British burgers chain Wimpy was one of the first burger places to take over the market and opened more than 70 places at its peek! It crushed pretty fast in 1971 and disappeared  from Israel..

Probably because they didn't watch this film..

 Burger Ranch napkin, late 80's -  בורגראנץ' מסוף שנות ה80

בשנת 1972 ברחוב בן יהודה בתל אביב נולד הסניף הראשון של בורגר ראנץ' - ההמבורגר העברי הראשון. 6 שנים מאוחר יותר החלו להפתח סניפים של הרשת ברחבי הארץ והיא הפכה ללהיט היסטרי במונחים מקומיים. כמעט כל מי שגדל בישראל באייטיז חשב ששוקופאי הוא קינוח נפלא וראוי ושרוטב ברביקיו הוא הרוטב הטעים ביותר בעולם (אלף האיים במקום השני). 

הלוגו עם השור הזועם והפונט דמוי קרשי העץ עבר מספר מתיחות פנים במהלך השנים. תקופה ארוכה הגוונים השולטים היו כתום, שחור ולבן כפי שאפשר לראות גם בפרסומת הזו.

In 1972 the popular Israeli brand Burger Ranch was born in Tel-Aviv. It was a major hit, especially during the 80's and managed to be a leader until Mcdonalds invaded Israel in 1993 and changed the rules of the small market.

 Burger Ranch napkin, 70's -  בורגראנץ' משנות ה70

הרשת עדיין נמצאת עימנו גם לאחר גילגולים כלכליים רבים ונלחמת על מקומה בשוק מול מקדונלדס שפלשה לארץ בשנת 1993 

Mcdonald's early 90's - מקדונלדס בשנות ה90 המוקדמות

בורגראנץ' לא היתה הרשת העברית היחידה שפעלה בארץ. בשנת 1978 נפתח ברחוב פרישמן בתל אביב הסניף הראשון של רשת מק דויד שהגיעה בשיאה בסוף האייטיז לכמעט 30 סניפים. 

Burger Ranch wasn't the only local brand that ruled during the 80's. Mac David, born in 1978, was also a very popular choice and had around 30 branches at its peek.

Mac David napkin from the 80's - מק דויד משנות ה80

ההמבורגרים שלהם היו יחסית מוצלחים, כרטיסי הגירוד שחולקו היו תמריץ נאה והשאלה הנצחית מה יותר טעים - סלט תירס או סלט קולסלו, העסיקה ילדים רבים.

הדמותג החביב שמופיע בלוגו, שנראה כמו האחיין מאלף האריות של הדוד סם, עוצב על ידי הבובנאי, התפאורן והגרפיקאי אריק סמית' שידוע בין השאר כמעצב הבובות בתכנית הילדים האהובה משנות ה-70 הצריף של תמרי.

The burgers were pretty good and they had the infamous scratching card that could win you a free coleslaw or corn salad with extra mayo.. yummy!

The lovely uncle Sam-ish character they had in the logo was designed by the puppeteer and designer Erik Smith, who was famous for designing the puppets and the set of "Tamari's shack" - a popular kid's program on the TV in the 70's.

Mac David logo

מק דויד לא שרדה את תהפוכות השוק ונצטמצמה לסניף בודד בחיפה  ששומר על השלהבת ועל הלוגו המקורי. בבלוג הנהדר סמליל נתבשרנו ב2011 שהרשת הולכת לקום לתחיה במיתוג מחודש אבל מאז לא קרה דבר. אתם מוזמנים לבקר בחיפה ולדווח אם הסניף הבודד עדיין לוהט כמו פעם

Mac David didn't survive Mcdonalds and today there's only one last Mac David in Haifa. There were rumors in 2011 that the brand is going to make a big comeback, but nothing really happen.. If you wish to have a taste of the 80's you know where to go now..

Miracles and wonders - נסים ונפלאות

חנוכה. חג של אור, נסים, נצחונות ושלל אסוציאציות מוכרות לכל ילד שגדל בסביבה יהודית בישראל
מה שבאמת מעסיק את הבלוג הוא כמובן תפקידן הקט של המפיות בחגיגות, והנה לפנינו מפית ספיישל של חברת מטע לכבוד החנוכה
כפי שראינו כבר בדוגמאות נוספות, גם כאן מוצרי חברת מטע עוברים האנשה והפעם משתתפים בטקס הדלקת החנוכיה. המיונז, המרגרינה, החלבינה, החרדל האמיתי וכמובן בל נשכח את הפלא הקולינרי הממרח הצמחוני
אני מאוד שמחה שמכל המפיות שספגו את השמן הרב שניגר מכל הסופגניות והלביבות אחת הצליחה לשרוד ולהכנס לאוסף. זהו בהחלט נס חנוכה פרטי

Hanukka. A holiday of light, miracles, victory and so many other associations every Israeli kid growing in a Jewish environment can tell you from its sleep.
What this blog really cares about is the napkins role in this story, naturally.
So here we have a beautiful special napkin made by the great Mata food company we love so much!
As we already witnessed in other posts, Mata's food products are animated into little figurines. The mayo, margarine, mustard, Halavina (margarine with butter flavour) and of course the let's not forget the notorious veggie spread. All of them gather around to light the Menorah in the holiday ceremony.

I'm so glad that of all the napkins that had to absorb all the oil from the Latkes and Sufganiyot, one managed to survive and enter the collection. This is my little private holiday miracle.

Four sons - כנגד ארבעה בנים

From top to left: One who doesn't know to choose, one who is wicked, one who is simple
and one who is wise to choose Mata margarine 

ושוב פסח כאן איתנו. בכל מקום הפרסומות דוחקות בנו לרכוש מתנות לחג לאהובינו וגם לפעמים לאנשים שאנחנו לא ממש מכירים, תוך שהן משתמשות בחמרים מן המקורות

בין אם זה משה רבינו ששובר את לוחות הברית באמצע סופר מרקט, או סוכן ביטוח במצרים העתיקה, סיפור יציאת מצרים וההגדה הם מקור רעיוני וויזואלי מצויין לקישור זריז בין חג הפסח למוצרי צריכה

מפית מופלאה זו של מטע משתמשת בסיפור ארבעת הבנים מתוך ההגדה כדי לפרסם את מוצר הדגל שלה - המרגרינה. אותו בלוק של שומן צמחי אותו הזכרנו רבות בבלוג זוכה להבחר על ידי הבן החכם הלבוש כרב עבדקן האוחז במקל הליכה. הרשע לעומת זאת הגיע אלינו ככל הנראה מחג פורים או מסיפורי עלי באבא. הוא אוחז בחרב, שפם עבות וחזות מזרחית גנרית מהעבר. בשלב זה הצופה נע בכיסא באי נוחות, אבל כאמור מדובר בסיקסטיז

הבן התם וזה שאינו יודע לבחור הם בפשטות שני חילונים. התם די חסר אפיון, אבל זה שאינו יודע לבחור חובש כובע טמבל ולבוש בגדי קיבוצניק

אין ספק שבמפית פרסומית זו האמן העומד מאחורי יצירה זו עשה שימוש בסטראוטיפים לא מתוחכמים במיוחד ואפילו פוגעניים בעידן הפוליטיקלי קורקט שאנו מנסים לתחזק. מה שמדהים הוא שכל זה קרה בעצם בשביל למכור מרגרינה. מוצר לא מתוחכם בדיוק כמו המסר שהוא מעביר

 

Passover is here again, and everywhere you can see those commercials urging us to buy presents for our loved ones (and sometimes for people we don't really know) to celebrate the holiday..

Many of this season's commercials find a bucket full of visual references and ideas at the Haggadah and the Passover stories. It could be Moses breaking the 2 tablets of law in the supermarket, or an insurance agent dressed as if we were in ancient Egypt.
Everything goes.

This wonderful napkin by Mata also uses a story from the Haggadah - The four sons - to promote its prime product: the margarine. This block of fat which we mentioned quite a lot in the blog, is the choice of the wise son - an old Rabbi with a beard and a walking cane.
The wicked son on the other hand, is some sort of an Arabic caricature coming straight from Ali-Baba tales. This makes the viewer move uncomfortably in his chair, but as we already know, we're talking about the sixties..
The other 2 guys are simply non religious types. The simple son is not too characterized, but the son who cannot choose (in the origins it's the son who cannot ask) is dressed as
a Kibbutznik with the shorts and a Tembel hat.

Now doubt this commercial napkin is far from being in the politicly correct standarts of our current world. What's really astonishing is all those bold stereotypes are used to sell a simple product such as margarine.. As simple as the message in this napkin.

Master chef - מאסטר שף

Parties, weddings, Bar Mizvahs - Catering - A.M Shapira Ltd

אחד המוטיבים החוזרים האהובים עליי באוסף הוא דמות השף

השף מופיע על מפיות של מסעדות, מזללות, מגדניות וכל מקום שמוכר משהו שאפשר לנעוץ בו את השיניים
הוא תמיד חובש את סימן ההיכר שלו - המצנפת, ולפעמים אפשר לתפוס אותו גם בחלוק ומטפחת קשורה לצוואר כשהוא אוחז במגש עמוס כל טוב או עוגת קוגלהופף אם מדובר בקונדיטוריה

הוא לעתים מופיע כדמותג של ממש (חלק מהלוגו עצמו) ולעתים כאיור נפרד בפני עצמו

הוא לרוב בעל הבעה מזמינה, חביבה וידידותית של חבר שבא לפנק אתכם באקסטרא חריף אבל לפעמים הוא יכול להיות חמוץ וקפוץ בעל ארשת חשיבות עצמית שאמורה להרחיק את האספסוף

 השף מופיע כחותמת האיכות של המקום. מבט חטוף בשף יבהיר לנו איפה אם אנחנו במקום עממי או יוקרתי. אם נוציא פה כמה גרושים או כמה לירות

Pizeria Harel

כמובן שמקומות עממיים רבים (כשחלקם מחורבנים למדי) ניסו לשדרג את תדמיתם והשתמשו בדימוי השף כערובה לרמה גבוהה, מה שהפך את השף לסימן די בטוח שאתה הולך לקבל בצלחת בדיוק את מה שאתה חושב

Bon Appetit

Hauga - Haifa 14 Herzel St.

One of my favorite motives in the collection is the character of the Chef.
You can find the chef on napkins coming from restaurants, diners,  bakeries and basically everywhere that sells something to bite.
The chef always wears his identifying mark - the cap.
Sometimes you can find him also wearing a little tied kerchief to his neck and a robe while holding a tray full of goods or Kugelhupf cake in case he's a confectioner.

Patisserie Sweet bar - Maccabi Jaffa - Thank you and goodbye

He usually looks like a welcoming and friendly dude that will take care of your hunger, but sometimes he can look like a snotty type that might not serve every person. a glance at the chef will let you know if you're entering an exclusive or a low priced place.
The chef is there as the seal of quality for a place. He's there to make you feel you're in good hands of a "real" chef!

Restaurant, Cafe, Patisserie - Israel - Kosher

Of course many popular low priced places (some are pretty crappy too) adopted the chef as a quick and easy way to upgrade their image. A move which led to fact that when you see a chef character on a food place logo, you're gonna get what you deserve..

Front

Back

Sukkot guests - אושפיזין

Happy holiday from Mata's mustard boy

ושוב איתנו  מטעמי מטע  במפית נפלאה לחג  הסוכות. לפי הנוכחות המאסיבית שלהם באוסף, נראה כי הם השקיעו במפיות יותר מכל חברה אחרת. מצד שני הם לא קיימים יותר אז כנראה הפרסום על מפית לא ממש עובד
במקרה זה עיצוב המפית מעט פחות שגרתי מהרגיל. כבר התרגלתי  לקומפוזיציות עם איור או לוגו במרכז ואילו הפעם נראה שניסו משהו מעט אחר ואסימטרי. התוצאה יצאה מעט מקושקשת אך חיננית בתמימותה ומתחברת יופי לתוכנה המוזר
ידידנו מר חרדל מפוסט  ראש השנה מופיע גם הפעם כשהוא אוחז בדגל לכבוד שמחת תורה ובידו הפנויה מצביע על הלוגו של מטע. בשולי המפית מאוירות שתי סוכות
באחת חגיגת אלכוהול צוהלת של שני עבדקנים ובשניה תלמיד קופיפי למראה ומורה חמור סבר עם ספר לימוד. מיותר לציין שלא נראית אף אישה באופק. את כל הנוי הזה מעטרים ארבעת המינים בהדפסה מושקעת במיוחד של ארבעה צבעים. כל שנותר הוא לקוות שמר חרדל ידע לבחור להתארח בסוכה הנכונה

Once again, a lovely napkin from Mata.
This time the occasion is the Jewish holiday of Sukkot.
The 4 colors design of this napkin is a little different from the usual and maybe even a little weird.. I'm pretty much used to the central compositions of an illustration or a logo in the middle, but this is not the case. We can see our friend from the last post, Mr. mustard holding a Torah flag for the holiday and pointing at the logo, while in the other part we can see 2 Sukkot with happy lodgers.
In the first a couple of happy dudes sipping wine and in the second a monkey looking pupil with his teacher.
No woman in sight of course.. All I can hope for our friend Mr. mustard is that he'll pick the right Sukka to pass the holida.

Family of health - משפחה של בריאות

In the green book: A year of health
Family from left: Mata margarine, Halavina margarine, real mayonaise, mustard, vegetarian spread
Bottom: Wishing: Mata family

מפית הורסת בריאות לכבוד ראש השנה מסדרת המפיות המופלאה של חברת מטע

משעשע לראות איך הצליחו לדחוס למפית  אחת כל כך הרבה נורמות שפשטו את הרגל במרוצת העשורים האחרונים: המשפחה הישראלית הקלאסית עם אבא פקיד, אמא גנדרנית, שלושה ילדים כשלאחד כובע טמבל וכמובן הכלב והחתול ההכרחיים

כל אחד מהם מייצג את חלקו במשפחה הבריאה שמורכבת ממוצרים שהבריאות היא ממנה והלאה: מרגרינה, מיונז (אמיתי!) והזוועה הקולינרית ממרח צמחי. אולי החרדל היחידי שיוצא נקי כאן אבל יש סיכוי שבניגוד למיונז הוא איננו אמיתי
כל שנותר הוא לאחל לקוראי הבלוג ארוחת חג של בריאות שלא יהיה בה ולו אחד מהפרודוקטים האלה בחיק משפחתם הבריאה. חג שמח

Another brilliant napkin by the late Mata food company. It's quite amazing to see how 

the creators managed to squeeze into this napkin so many ideals that are long gone.
Starting with the super straight Israeli family: dad works in the office, mom is being pretty, the 3 kids with one of them wearing the Israeli classic Tembel hat, and let's not forget the obligatory cat and dog. 

Each of the family members represents his part in the family of health by being dressed like one of Mata's products. Of course, healthy is the last thing that can be said about those products: Margarine, (real!) mayonaise and the horrible of all - the vegetarian spread.. Maybe the mustard is the only one to come out clean though there's a chance that unlike the mayo, it's not real!
All I can say is that I wish all the blog readers a happy new Jewish year and may your holiday dinner never have any of those products involved. Hag Sameach!

Two is better than one - טובים השניים

והפעם שתי מפיות מתוקות ממש מטעם מועצת החלב
מהימים שחלב נחשב ל"מקור הבריאות" ושתי כוסות חלב היו טובות מכוס חלב
בעצם גם היום מנסים לדחוף לנו חלב בכל הזדמנות והנימוקים לא ממש השתנו, אבל אין ספק
שהכל הרבה פחות חמוד

This time I got 2 super sweet napkins printed by the Israeli dairy council.

Back then, milk was considered as a "source of health" and two glasses of milk where better than one.Actually, now days it seems like they didn't really change their strategy, but it's much less cute.

Better than a glass of milk - Two glasses of milk

Milk - Source of health

Cafeteria Park - קפטריה פרק

והפעם מפית נוספת ממסעדה שאיננה איתנו עוד - קפטריה פרק ששכנה בדיזנגוף פינת גורדון

ללוגו הסאלוני משהו משודך מזלג כחול שנראה קצת מסכן ותלוש. סביר להניח שנשלף ממאגר הדימויים בבית הדפוס. אחרי הכל מסעדה ומזלג הם שילוב קלאסי וכנראה די מתאים למקום נטול יומרות ומלצרים

This napkin comes from a Tel-avivian restaurant that does not exist any more - Cafeteria Park. In the 60's you could find this self service hub in Dizengoff and Gordon st. The logo's type has a western saloon feel into it, while the poor blue fork seems a little lonely down there and probably was added at the print house to fill the empty space. After all, a fork is a classic for a restaurant, mostly when it has no pretensions and no waiters.

Cafeteria Park - Self service
Dizengoff st. 131 Tel-Aviv

 בחלק הפנימי של המפית מחכה לנו הלוגו של שטראוס הספונסרית. בכל פעם שאני רואה שחברה מסחרית גדולה כמו שטראוס עושה ללוגו שלה מתיחת פנים אני מתחילה לערוך השוואות. בדרך כלל הגירסה הישנה יותר מנצחת וזה נכון גם במקרה זה. אני חושבת שזה אחד הלוגואים היותר כיפיים שהיו להם

At the inner part of the napkin you can find the sponsor's logo. In this case it's Strauss - the dairy company. Every time a huge company like Strauss gives its logo a trendy new make-over I start compering the versions. Usually the old version wins like in this case.
I find this logo as one of their super fun versions. 

Cheese and ice-cream - Strauss

A greasy salute - הצדעה שמנונית

הצבא אכן צועד על קיבתו
The army truly marches on its stomach

אז כן, ישראל חגגה אמש את יום הולדתה ה-64 וזו הזדמנות מעולה להעלות עוד מפית שעושה
.גלוריפיקציה לצה"ל בסגנון סיקסטיז נאיבי

בתקופה זו, שבה זה היה נורמלי ונפוץ ממש להשתמש בדימויים צבאיים בכל הזדמנות, אף אחד לא חשב שזה מוזר להשתמש באיורי חיילים, טייסים, מלחים, צנחנים ושלל כלי מלחמה לפרסום .מרגרינה. כן. שוב מרגרינה

המרגרינה של מטע, המתחרה של גולד-בנד מהפוסט הקודם, מצדיעה לדגל הישראלי באמצעות איור של חפיסת מרגרינה המעוצבת כחייל מן השורה עם נעליים צבאיות מגושמות וכומתה דמויית הלוגו .של מטע. אין ספק שזה היה להיט בקרב עקרות הבית הפטריוטיות

So, Israel has just celebrated its 64th birthday yesterday and it's an awesome chance to upload another napkin that glorifies IDF in the 60's naive style. 

Back then, when the Israeli army was a common visual reference, nobody thought there's something weird or unusual in using soldiers, pilots, sailors, paratroopers and warcraft as a commercial for margarine (yep. margarine once again!).
Mata margarine, the competitor of Gold-band margarine from the last post, salutes the Israeli flag with a soldier shaped margarine pack. A sure hit for any patriotic housewife.

Margarine dream - מרג'רין דרים

מהמפיות האלה ממש התרגשתי! סידרה של 4 מפיות מהממות מאת תלמה בלו-בנד שאחראית בין השאר לדברים יפהפיים כמו מרגרינה גולד בנד ואינסטנט סחלב
המפיות מודפסות ב3 צבעים ומציגות איורים של המוצר בתוספת איורים קישוטיים בעלי קשר לוגי  תלוש ברמה זו או אחרת. למפית מרק הפטריות דאגו לצייר פטריות כמובן, אך איכשהו השתרבב לשם גם גמד. אני לא אתפלא שזה היה האיור היחיד של פטריה שהיה למעצב באותו רגע בסטוק

כמו כן ציפור משודכת למרק העגבניות.. למה? כנראה מאותה הסיבה

Pure awesomeness! A series of 4 funky napkins by Thelma Blue-Band - the food company that is responsible to beauties such as Gold band margarine and instant sachleb.
All prints are in 3 colors showing off a food product and an illustration that logically has something to do with it. The mushroom soup has an illustration of a mushroom, but also a dwarf is included.
I guess that was the only mushroom image in the designer's stock. Also, a bird and instant tomato soup. Why? Because.

Chicken soup

Tomato soup

Mushroom soup

Home style ice cream