Miracles and wonders - נסים ונפלאות

חנוכה. חג של אור, נסים, נצחונות ושלל אסוציאציות מוכרות לכל ילד שגדל בסביבה יהודית בישראל
מה שבאמת מעסיק את הבלוג הוא כמובן תפקידן הקט של המפיות בחגיגות, והנה לפנינו מפית ספיישל של חברת מטע לכבוד החנוכה
כפי שראינו כבר בדוגמאות נוספות, גם כאן מוצרי חברת מטע עוברים האנשה והפעם משתתפים בטקס הדלקת החנוכיה. המיונז, המרגרינה, החלבינה, החרדל האמיתי וכמובן בל נשכח את הפלא הקולינרי הממרח הצמחוני
אני מאוד שמחה שמכל המפיות שספגו את השמן הרב שניגר מכל הסופגניות והלביבות אחת הצליחה לשרוד ולהכנס לאוסף. זהו בהחלט נס חנוכה פרטי

Hanukka. A holiday of light, miracles, victory and so many other associations every Israeli kid growing in a Jewish environment can tell you from its sleep.
What this blog really cares about is the napkins role in this story, naturally.
So here we have a beautiful special napkin made by the great Mata food company we love so much!
As we already witnessed in other posts, Mata's food products are animated into little figurines. The mayo, margarine, mustard, Halavina (margarine with butter flavour) and of course the let's not forget the notorious veggie spread. All of them gather around to light the Menorah in the holiday ceremony.

I'm so glad that of all the napkins that had to absorb all the oil from the Latkes and Sufganiyot, one managed to survive and enter the collection. This is my little private holiday miracle.

Vacation in Israel - עוד חופשה בישראל

Hagoshrim - at the sixties     הגושרים - שנות ה60 

היום לא צריך הרבה תירוצים בשביל לצאת לחופשה. מספיק יום מחורבן בעבודה ששולח אותנו לקנות כרטיסי טיסה לפריז כדי לפצות על הדכדכת. בעבר כמובן העניינים נראו קצת אחרת וטיול לחוצלארץ היה פריבילגיה לברי המזל שיכלו להרשות לעצמם את התענוג. חלק גדול מהאוכלוסיה המקומית העדיף להעביר את החופשה באחד מבתי ההארחה או המרגוע באחד הקיבוצים או המושבים הרבים בארץ. החופשה הסולידית כללה חדר צנוע, ארוחה לא יותר מסבירה, שקט יחסי ובעיקר, גישה לבריכת הקיבוץ

מקום שעדיין פעיל עד היום הוא בית ההארחה בקיבוץ הגושרים (היום הוא מלון) ממנו מגיעה המפית מעל המעוטרת באיור שמש באווירה שבטית ברוח הסיקסטיז

Today we don't need many excuses to book a flight to a vacation and run away from it all. Even a crappy day at the office is a good-enough motivation to have a weekend in Paris. In the past things were a little different naturally, and a flight abroad was a pleasure for the privileged. Most of the Israelis could afford themselves a much less glamorous vacation in one of the guest houses in the many Kibbutzim or Moshavim. It included mostly a modest room, a reasonable meal, peace and quiet and most importantly, an access to the local swimimg pool!

 A paper coaster from the 90's     90-תחתית נייר משנות ה  

שלושים שנים קדימה מביאות אותנו לתחתית הנייר ולמפית נוספת משנות ה-90 שבהן אפשר לראות שאייקון הברושים והגשר שרדו, אבל אם מציצים באתר האינטרנט הנוכחי שלהם אפשר לראות שהלוגו ששרד מכולם הוא דווקא המכוער מכולם..

These 2 napkins and coaster are from Kibbuz Hagoshrim. The guest house is still here with us today as you can see in the website, and it's lovely 60's naive image of the sun was replaced with the ugly logo from the 90's.. The original logo with the cypress, bridge and water stream didn't survive..

The 90's again with a CRAZY pun!   !ושוב שנות ה-90 עם משחק מילים משגע

בבית ההארחה של קיבוץ כפר גלעדי התארחתי לפני שנה וחצי וחילצתי משם מפית עדכנית. בית המרגוע הפך להיות מלון והאיור הנאיבי של בת הים הוחלף באיור רנדומלי שאפילו אינו הלוגו הנוכחי של המלון

מאז התמונה על הגלויה היפה משנות השישים גם די השתנה הנוף אבל שיטוט באיזור גילה שהבריכה הזו עדיין קיימת, למרות שהיתה סגורה בזמן שהייתי שם

בכל מקרה, אני במקומם לא הייתי עוזבת את הלוגו המשגע עם בת הים

The groovy 60's at Kfar Giladi guest house

Kfar Giladi hotel 2012 - מפית ממלון כפר גלעדי 2012

I was lucky enough to find myself in Kfar Giladi hotel about a year and a half ago, and put my hands on a napkin from the dining room. Of course the new napkin is so disappointing when you see the old one from the 60's with the groovy mermaid illustration. That's too bad they didn't stick with that and changed the hotel's image to this.
BTW, though the view changed in the past 50 years, the pool in this lovely postcard still exists! 

 Back to the 60's   -   שוב אנחנו בשנות ה60

שתי המפיות היפהפיות האלה מגיעות מבית ההארחה של קיבוץ אילת השחר שכיום כבר לא קיים והפך, מסתבר, לבית קליטה לעולים מאתיופיה בתחילת שנות ה-2000

בימי הזוהר של המקום השקיעו בתדמית ויצרו את הלוגו המתוק עם האילה המקפצת ובנוסף את המפית המאויירת עם החתיכה העירונית המסתלבטת על כיסא נוח בין קלישאות קיבוץ כמו מגדל מים וטרקטור. אין ספק שהעבר נראה זוהר למרות ניחוחות הרפת

I love this gazelle!

These 2 lovely napkins come from Kibbutz Ayelet Hashahar guest house. This place was closed in the early 2000's and today it's an integration center for Ethiopian immigrants. In the golden days of this place, it seems like they've put a lot of thought at the image of the guest house with the galloping gazelle. (The literal meaning of the name is "Dawn gazelle" - a biblical name for the star of Venus).
Also the naive illustration of the sexy lady by the cows and tractor is adorable and makes you wonder how smelly was this vacation exactly..

קצת מסריח פה באמצע השדה
Smells funny here, in the middle of the field

Shana Tova - שנה טובה

 Don't forget to visit grandpa on your holiday - חשוב לבקר את סבתוש בחג 

עוד שנה עברית בפתח ועוד מפית חגיגית מסדרת האגדות של מטע

הפעם כיפה אדומה מגוייסת לפרסום חלבינה - המרגרינה עם החלב. גוש של חסימת עורקים עם טעם מפוקפק שהיה התחליף המקובל לחמאה בימים של מבחר מצומצם במכולת
אני יכולה רק לקוות בשביל הזאב שיש בסלסלה הזו כל דבר חוץ מחפיסת חלבינה

!שנה טובה לכולם

Another Jewish year is here and this time I've got a festive napkin for you.
Mata's margarine with milk "Halavina" is promoted with the aid of little red riding hood saying "Hag Sameach" (Happy holiday) and the wolf disguised as grandma as the story goes.. All I can wish for the wolf is that there's no Halavina margarine for him in this basket..

Have a happy holiday and Shana Tova everybody!

Summer on the beach - קיץ על החוף

אוגוסט כבר כאן והקיץ מטגן את המוח על אש גבוהה. במקום לצאת לנופש, זו הזדמנות טובה להוציא מהאוסף כמה מפיות קיציות במיוחד

השילוב המוצלח של קיץ רוב השנה וחופי הים החוליים הולידו בישראל תרבות רביצת חוף מפוארת ובעקבותיה לא מעט בתי עסק שמציעים שלל אטרקציות חוף, מלונות, מסעדות ספורט ימי או סתם התחרדנות בשמש עם אפס מקדם הגנה

הנה כמה מפיות ממקומות שנתנו לחוף לפרסם את העסק שלהם, בין אם הוא נושק לים התיכון או לכנרת. העיקר שיש מיטות שיזוף

August is here and the summer sun is hitting us with all its power. Instead of going on a holiday I found it as a great chance to pull out some summer napkins.
The great combination of almost all-year summer and sandy beaches in Israel has led to a glorious beach-bumming culture and following that, many businesses that offer beach attractions for the lazy and the sportive types. Here are some of my finds:

החוף הירוק בנתניה מתהדר בלוגו חתיכי שמאגד לתוכו את כל מה שבטלן החוף צריך: כיסא חוף, שמשיה, עץ דקל ומפרש מתוח על פני הים. ההדפסה בשחור וירוק זרחני מקפיצים והכותרת מעמתת את הטיפוגרפיה הבלוקית בעברית עם הכתב המחובר באנגלית. על הכל שורה אווירה אקזוטית של טיקי-בר קליפורני ומשכיחה מאיתנו את העובדה שאנחנו בעצם נמצאים בנתניה

The napkin from the Green Beach in Nathanya does whatever it can to make us feel we are in heaven by the sea. The tiki bar style type, the groovy green color, the illustration with the palm tree and boat on the water. All is in charge of making us think of a far away tropical island and not really in a much less sexy in real life small town.. (Visit Nathanya and you'll know what I'm talking about)

החוף השקט בטבריה מציע שלל פעילויות חוף משגעות. גם חוף רחצה, גם מסעדה וגם סקי מים! שקט לא בטוח שהיה שם אבל הלוגו המשגע עושה בהחלט חשק לסקי מים במי הכינרת

The quiet beach napkin is coming all the way from Tiberias by the Kineret (sea of galilee). This one offers much more active options such as water ski. There's also a restaurant by the beach, but with that cool logo all I wanna do is water ski!

סקי מים על הכינרת סיקסטיז סטייל - גלויה מהאוסף של מיכל מושקוביץ
Water ski on the Kineret lake 60's style - postcard from Michal Moshkovitz collection

קיט ושיט היה כפר נופש סגור בחוף קיסריה. האורחים לנו בבקתות חמודות קרוב לחוף הים ונהנו מרביצה חסרת דאגות בחוף הפרטי של המקום. אמי ביקרה שם כילדה עם סבא וסבתא והצליחה להשיג גם מפית וגם גלויות של נופשים עליזים. החיים נראים לא רע בכלל על החוף

Ka'it va sha'it (vacation and sailing) was a private vacation village on the beach of Caesarea. The happy guests would sleep in huts not far away from the water and enjoy a careless sunbathing on the guests only beach. My mom visited there as a kid at 1966 and got these awesome napkin plus 2 postcards.
Life look pretty great on the beach!

Ka'it Va Sha'it in Caesarea

The logo

זוגיות בריאה ומאושרת פלוס הלוגו היפה על כדור ים
A very happy couple by a ball with the lovely logo 

Ka'it Va Sha'it in Caesarea

Cuppa coffee - קפה שחור

אוסף המפיות מלא בסמני תקופה מובהקים. חלקו משעשע בהקשרים פוליטיים או טכנולוגים שעבר עליהם הכלח וחלקו מזכיר לי עד כמה הנורמות החברתיות היו כל כך שונות בעבר

הפוסט הזה נולד לתוך עולם שלא היה מקבל בימינו את המפיות הבאות מבלי להרים גבה במקרה הטוב או להרים קבוצת שטנה בפייסבוק, אך בימים עברו זה היה מקובל לגמרי להשתמש בדמות  אדם שחור בלוגו של בתי קפה. הקפה - שמוצאו באתיופיה - הגיע לאירופה דרך האימפריה העותומנית הכובשת שהגיעה עד לאפריקה במאה ה-17. הטורקים הסתלקו באיזשהו שלב אבל השאירו מאחריהם תרבות משגשגת של בתי קפה וכנראה גם זכרונות שהביאו למבול של לוגואים המשלבים בנון-שלנטיות שחורי עור, לעתים באופן מעורר אי נוחות ללוגם הקפה של ימינו הפוליטיקלי קורקטיים

בארצנו הקטנטונת לא נשארו מאחור ואימצו את הטרנד בחום. ברחוב אלנבי בתל אביב שכן קפה-קונדיטוריה בעל השם הבלתי אפשרי "שלושה כושים" שלקח את העניין הזה צעד אחד קדימה. לצערי הרב אין לי מפית משם וגם לא מקפולסקי של אותם ימים שהתהדרה בשחורי עור כמקדמי מכירות. אתם יכולים לקרוא על המקומות האלה בלינק הזה ואם יש לכם מפיות משם אתם מוזמנים לדבר איתי

The napkin collection has so many distinct periodical signs. Some are funny when it comes to old technology or political views that are long gone, and some remind us how different were the social norms not that long ago.

This post is born to a world that wouldn't have accepted the following napkins without raising a brow, or even worse, opening a hate group in Facebook, but 40 years ago it was quite normal using the image of a black person as a logo for a coffee company or a coffee house..
The coffee - originated in Ethiopia - found its way to Europe through the ruling Ottoman empire in the 17th century. At some point the Turks were gone, but left behind them a prosperous coffee culture and probably memories from Ethiopia and oriental vibes.
Many coffee houses used different variations of a black person's image in a nonchalant way that is oh-so-not PC now days.

Israel followed the trend and you could find a coffee place named "Shlosha Kushim"  (Three negros) in Allenby street in Tel-Aviv. Also the famous Kapulsky used this illustration at its adds.

 מהאוסף שלפתי את המפית המקסימה הזו שמגיעה מקפה תקה ששכן בשנות השישים ברחוב בן יהודה 8 בתל אביב. את הלוגו של הקפה מעטר נער חמוד שחום עור כשהוא סוחב שק. הוא לבוש במכנסי שרוואל אוריינטליים וז'קט קטן ובנוסף חובש כובע קסקט שאפיין פועלים בשנות ה40-50. השק נראה כבד (פולי קפה מן הסתם?) אבל הוא מחייך וטוב לבב

In my collection I have this lovely napkin coming from Teka coffee that used to be at Ben-Yehuda st. no. 8 in Tel-Aviv. The logo is combining a sweet smiling young boy that looks like a worker with his casquette hat.

לוגו ודמותג חתיכיים בשני צבעים

  בית קפה מקומי נוסף הוא קפה לארו ששכן במדרחוב נווה שאנן. גם פה מופיעה בליווי ללוגו העברי דמות שחורה. הפעם היא איננה לבושה כפועל, אלא חבושה תרבוש עם נוצה ולובשת חולצה עם מפתח גדול באווירה מזרח תיכונית/אפריקאית. גם כאן החיוך מזמין והחיים טובים
הלוגו השני בסטייל מטרופוליני של שנות ה-40-50 נראה תוצרת חוץ ולא ממש קשור לאדון בתרבוש שלצידו. יש סיכוי לא רע שהגיע ממקור אחר לחלוטין לבית הדפוס. אם יש לכם אינפורמציה על המקום אתם מוזמנים לשתף כמובן

Another local coffee is Laro coffee house that used to be in Newe Shaanan st. in Tel-Aviv.
The character here is wearing a full oriental outfit including a big feather in the turban!

קפה לארו - מי הזמין קפוצ'ינו סויה?

הלוג השני היפהפה באווירת מטרופוליס

באוסף מצאתי עוד מספר מפיות תוצרת חוץ שנאספו ממקומות שונים בעולם

אחת המעניינות היא של החברה האוסטרית הוותיקה יוליוס מיינל שעשתה עליה לארץ ממש בתחילת 2013

באופן משעשע ומקרי לחלוטין מצאתי ממש השבוע ברחוב שלי כוס נייר עם הלוגו המחודש. אפשר לראות כיצד ויתרו על צבע העור הכהה ויצרו צללית בעלת צבע אחיד לבן, כנראה כדי לשמור על מסורת הלוגו הישן אבל במקביל לא לפגוע במחזור המכירות בשנות האלפיים

I also found in the collection some foreign napkins collected from various places on the globe. One of the interesting ones is coming from the Austrian company Julius Meinl Kaffe that had just recently arrived to Israel.

Oddly enough, I just found in my own street a thrown away paper cup with the renewed logo. You can see how they decided to give up on the dark skin color and create a white tint shadow. That way they could keep the traditional logo and not harm their sales..

 קפה יוליוס מיינל

הלוגו הישן משנות ה60

הלוגו 2013

המפית המסוגננת הזו מגיעה מקפה מורניטה שלא הצלחתי להתחקות אחריו (אם יש לכם מושג, צרו קשר) על המפית מופיעה לשם שינוי בחורה בסטייל יותר קאריבי מאשר מזרח תיכוני. עגילים גדולים, מטפחת ראש מנוקדת ועגילי  חישוק מצליחים להיראות יופי בהדפסה של שני
צבעים בלבד

This Caribbean-vibe figure comes from Morenita Kaffee I just couldn't track down. If you have any info please contact me!

קפה מורניטה - סטייל קאריבי

ועד שאמצא עוד דוגמאות לפוסט הזה, הנה מפית אחרונה שגם מגיעה מחו"ל מקפה פלוקה. הפעם הדמות הנשית חמורת הסבר מעוטרת בסגנון שבטי אפריקאי. שיערה מגולח והיא עונדת עגילים ונזר לראשה. אין שום חיוך או שירותי סחיבת שקים, רק מבע עייף של מישהי שלא תשתה מקיאטו או תאכל פרוסת קוגל הופף בזמן הקרוב

A last specimen from the collection comes from Floca restaurant and patisserie. The female tribal character here is not as smily as the other ones. Her tired look suggests she will not have any cup of macchiato or a slice of Kugelhopf cake any time soon..

קפה פלוקה - לא מלקקים פה דבש

קפה פלוקה - הלוגו

Fishspotting - פישספוטינג

Hey fishi, fishi Fishies!

לאחר חופשה משובחת בניכר חזרתי לארץ לגלות שהקיץ התחיל בלי יותר מידי גינוני הקדמה. מה שהביא אותי לאוורר את המפיות  הקיציות שמסתובבות להן באוסף
זו למשל מגיעה מהסדרה הנהדרת "מזכרת מישראל"  - סידרה של מפיות מהזן היותר עמיד ואיכותי - המתארת סצינה תיירותית מפוקפקת של צפייה בדגים. אני יכולה לשער שמדובר בכינרת או אילת בימים שכל דג עברי עורר התרגשות וגאווה לאומית, אבל התקציב איפשר רק שיט בסירה רעועה למדי, במקרה הטוב עם תחתית שקופה
החוויה מתוארת באיור המתוק הזה כחוויה חלומית בה אפילו אדם משופם ומעונב מצטרף לנשף  הדגים ואפילו גבירה מתוכשטת משתתפת בסיור כנראה בנסיון לצבוע את האטרקציה הזו בגוונים  יוקרתיים יותר ממה שאפשרה המציאות

Just got back from a lovely vacation abroad to discover summer has hit Israel with full power! That's an excellent excuse to dig out from the collection box the summer-napkins.
This one for instance, is a part of the adorable series of napkins - "Souvenir of Israel" from which I have posted in the blog before.
This one describes an old Israeli touristic attraction - Fishspotting.
I can only assume the scene takes place in Eilat or Tiberius, where people would take a ride in a crappy old boat to check out the local fish in the water. If you were lucky, the boat had a glass bottom that you could see through.
In this sweet and dreamy illustration we can also spot a dude with a bow tie and a lady with fancy jews. Probably there to add some luxurious vibes to the story.

Easter peeps - אפרוחי פסחא

הידד! חמידות על לכבוד חג הפסחא

שלא תגידו שהבלוג מתעלם מגויים, הנה מפית החשודה כתוצרת חוץ שהשתרבבה לאוסף
אפשר מייד להבחין בהדפסה המדוייקת בלא פחות מ-5 גוונים, ובצבעים הנהדרים הבוהקים
גם אחרי 50 שנה
אין יותר מידי טעם לבוא בטענות לתעשיית הדפוס העברית של שנות ה-60, אבל זה סימן די מובהק לכך שמפית זו פשוט הובאה לארץ מטיול כלשהו לחו"ל

Horray! A super cute napkin for Easter!
Mapiot blog also cherishes non-Jewish holidays as you can see.
This one, found in the collection, is pretty notable fot its accurate print and also the very bright and saturated colors of the print that lasted about 50 years.
No dis about the Israeli print industry of the 60's, but it's pretty obvious this napkin arrived from a country abroad.. Happy holydays!

Four sons - כנגד ארבעה בנים

From top to left: One who doesn't know to choose, one who is wicked, one who is simple
and one who is wise to choose Mata margarine 

ושוב פסח כאן איתנו. בכל מקום הפרסומות דוחקות בנו לרכוש מתנות לחג לאהובינו וגם לפעמים לאנשים שאנחנו לא ממש מכירים, תוך שהן משתמשות בחמרים מן המקורות

בין אם זה משה רבינו ששובר את לוחות הברית באמצע סופר מרקט, או סוכן ביטוח במצרים העתיקה, סיפור יציאת מצרים וההגדה הם מקור רעיוני וויזואלי מצויין לקישור זריז בין חג הפסח למוצרי צריכה

מפית מופלאה זו של מטע משתמשת בסיפור ארבעת הבנים מתוך ההגדה כדי לפרסם את מוצר הדגל שלה - המרגרינה. אותו בלוק של שומן צמחי אותו הזכרנו רבות בבלוג זוכה להבחר על ידי הבן החכם הלבוש כרב עבדקן האוחז במקל הליכה. הרשע לעומת זאת הגיע אלינו ככל הנראה מחג פורים או מסיפורי עלי באבא. הוא אוחז בחרב, שפם עבות וחזות מזרחית גנרית מהעבר. בשלב זה הצופה נע בכיסא באי נוחות, אבל כאמור מדובר בסיקסטיז

הבן התם וזה שאינו יודע לבחור הם בפשטות שני חילונים. התם די חסר אפיון, אבל זה שאינו יודע לבחור חובש כובע טמבל ולבוש בגדי קיבוצניק

אין ספק שבמפית פרסומית זו האמן העומד מאחורי יצירה זו עשה שימוש בסטראוטיפים לא מתוחכמים במיוחד ואפילו פוגעניים בעידן הפוליטיקלי קורקט שאנו מנסים לתחזק. מה שמדהים הוא שכל זה קרה בעצם בשביל למכור מרגרינה. מוצר לא מתוחכם בדיוק כמו המסר שהוא מעביר

 

Passover is here again, and everywhere you can see those commercials urging us to buy presents for our loved ones (and sometimes for people we don't really know) to celebrate the holiday..

Many of this season's commercials find a bucket full of visual references and ideas at the Haggadah and the Passover stories. It could be Moses breaking the 2 tablets of law in the supermarket, or an insurance agent dressed as if we were in ancient Egypt.
Everything goes.

This wonderful napkin by Mata also uses a story from the Haggadah - The four sons - to promote its prime product: the margarine. This block of fat which we mentioned quite a lot in the blog, is the choice of the wise son - an old Rabbi with a beard and a walking cane.
The wicked son on the other hand, is some sort of an Arabic caricature coming straight from Ali-Baba tales. This makes the viewer move uncomfortably in his chair, but as we already know, we're talking about the sixties..
The other 2 guys are simply non religious types. The simple son is not too characterized, but the son who cannot choose (in the origins it's the son who cannot ask) is dressed as
a Kibbutznik with the shorts and a Tembel hat.

Now doubt this commercial napkin is far from being in the politicly correct standarts of our current world. What's really astonishing is all those bold stereotypes are used to sell a simple product such as margarine.. As simple as the message in this napkin.

Rosh Hanikra - ראש הנקרה

אחד מהבילויים המנצחים במשפחתנו בשבת היה טיול לראש הנקרה

השילוב של הנקרות המסתוריות והאפלות עם הרכבל הרעוע שמתנדנד באופן מעורר דאגה מעל הים היה אטרקציה אמיתית. בנוסף גם הסמיכות לגבול עם לבנון ומנהרת הרכבת לטורקיה  החשוכה ומעוררת האימה הסעירו את הדמיון

לאחר הטלטלות באוויר והמראות המרשימים היה אפשר לשבת במזנון, ללגום תותית, לכרסם נוגות ביסלי פיצה תוך בהייה בנוף המרהיב ולדמיין איך מלא מפלצות ומחבלים הולכים כל רגע לצאת ממנהרת הרכבת בריצה ישר אליי

 את המפית הזו אספו מהמזנון דור אחד לפני שאני ביקרתי בו. את התותית החליף הקריסטל. השאלה מה החליף את הביסלי פיצה

הרכבל הישן בראש הנקרה - מהאוסף של טומי קירשנצווייג
The old cable car at Rosh Hanikra - from Tommy Kiershzencweig's collection

One of our most popular family Saturday trips was traveling to Rosh Hanikra.
The combination of the dark and mysterious caves with the rickety cable car hanging in the air above the sea was a huge attraction for us as kids.
Also the blocked cave that was supposed to connect old Palestine with Turkey with train gave us the goosebumps being so huge, dark and close to the border with Lebanon. 

After all this excitement  we had to relax at the little cantine viewing the beautiful sea while drinking some 80's fluorescent sparkly drink and munching snacks, still staying alert for the second all the monsters and terrorists will emerge from the old train cave.

This napkin comes from the same cantine, only one generation earlier.

Purim goes wild - עדלאידע

והפעם מטע, מקור לא נדלה למפיות נפלאות, מפגיזה עם מפית מיוחדת לפורים 

על המפית באווירת הקרנבל מאויירים טיפוסים שונים מחופשים למוצרי החברה במצבים מוזרים למדי
החבוב המחופש למרגרינה חלבינה מעולף מאלכוהול כשהוא אוחז בקבוק משקה חריף
בחור אחר המחופש לשפורפרת חרדל אוחז משום מה בראש כרות בדמות עצמו ועוד שני טיפוסים במגבעת מיונז אמיתי וממרח צמחוני

על היצירה המודפסת ב3 צבעים חתום המאייר עודד

כמו ברוב המפיות של מטע, החיבור בין המוצרים לבין החג שלכבודו הודפס המפית תלוש קמעה ומאולץ למדי אך תמיד צבעוני ושמח

Once again, a lovely napkin by Mata! This one is a special for the Purim holiday.
This carnaval like illustration shows a group of weird looking guys wearing Mata products as a costume for Purim..
The guy at the top, holding a bottle and dressed as a block of margarine, is completely wasted already..

Another guys, holding a head in his hands, is dressed as a tube of mustard . So weird!
The other two guys have a mayonaise and vegetable paste hats..

All the credit for this festive scene goes to Oded, as his name is signed at the bottom left.
As always, Mata's napkins show a forced connection between the "theme" of the napkin and the products they are supposed to advertise, yet colorful and super happy!

Election days - המפיות רצות לכנסת

Knesset cantine

הימים ימי בחירות ומהאוסף קופצות שתי  מפיות  מופלאות שמגיעות הישר ממזנון הכנסת. המזנון הצנוע למדי (על פי צילומים שראיתי) הוא המקום שבו  חברי הכנסת עושים הפוגה בין נאום חוצב להבות להעברת הצבעת אי אמון, ועל כוס קפה דלוח בוחשים בקלחת מאחורי דלתיים סגורות לציבור.
לא הצלחתי לתארך את המפית הראשונה, אבל לפי מצבה והעיצוב אני רק יכולה להעריך שהיא מגיעה משנות השישים ואילו השניה ילידת שנות התשעים

שתיהן למעשה ניצלו מגורל אכזר של קינוח פירורי בורקס קר מסנטרו של שר  זה או אחר תוך כדי תפירת עיסקה זו או אחרת

מקווה רק שהמפיות שיש היום במזנון ישמשו לניגוב פירורים מהאנשים  הנכונים תוך כדי לקיחת ההחלטות הנכונות. לט דה גיימז בגין!

Daniel and Avishar LTD - Knesset cantines - Bon appetit!

As you may or may not know, these days are election days in Israel. 

A brilliant opportunity to take out these 2 beauties from the collection.
They come from the Knesset (the Israeli parlament) cantine, where politicians chill between their votes and speeches and have their private conversations over a cup of coffee and cold Bourekas.
These 2 napkins were actually saved from a cruel destiny of wiping some leftovers from a random politician's chin. Lucky!

I really hope that the napkins they have in the cantine now days will have the pleasure of wiping the chins of the right people who truly deserve to use them.

Master chef - מאסטר שף

Parties, weddings, Bar Mizvahs - Catering - A.M Shapira Ltd

אחד המוטיבים החוזרים האהובים עליי באוסף הוא דמות השף

השף מופיע על מפיות של מסעדות, מזללות, מגדניות וכל מקום שמוכר משהו שאפשר לנעוץ בו את השיניים
הוא תמיד חובש את סימן ההיכר שלו - המצנפת, ולפעמים אפשר לתפוס אותו גם בחלוק ומטפחת קשורה לצוואר כשהוא אוחז במגש עמוס כל טוב או עוגת קוגלהופף אם מדובר בקונדיטוריה

הוא לעתים מופיע כדמותג של ממש (חלק מהלוגו עצמו) ולעתים כאיור נפרד בפני עצמו

הוא לרוב בעל הבעה מזמינה, חביבה וידידותית של חבר שבא לפנק אתכם באקסטרא חריף אבל לפעמים הוא יכול להיות חמוץ וקפוץ בעל ארשת חשיבות עצמית שאמורה להרחיק את האספסוף

 השף מופיע כחותמת האיכות של המקום. מבט חטוף בשף יבהיר לנו איפה אם אנחנו במקום עממי או יוקרתי. אם נוציא פה כמה גרושים או כמה לירות

Pizeria Harel

כמובן שמקומות עממיים רבים (כשחלקם מחורבנים למדי) ניסו לשדרג את תדמיתם והשתמשו בדימוי השף כערובה לרמה גבוהה, מה שהפך את השף לסימן די בטוח שאתה הולך לקבל בצלחת בדיוק את מה שאתה חושב

Bon Appetit

Hauga - Haifa 14 Herzel St.

One of my favorite motives in the collection is the character of the Chef.
You can find the chef on napkins coming from restaurants, diners,  bakeries and basically everywhere that sells something to bite.
The chef always wears his identifying mark - the cap.
Sometimes you can find him also wearing a little tied kerchief to his neck and a robe while holding a tray full of goods or Kugelhupf cake in case he's a confectioner.

Patisserie Sweet bar - Maccabi Jaffa - Thank you and goodbye

He usually looks like a welcoming and friendly dude that will take care of your hunger, but sometimes he can look like a snotty type that might not serve every person. a glance at the chef will let you know if you're entering an exclusive or a low priced place.
The chef is there as the seal of quality for a place. He's there to make you feel you're in good hands of a "real" chef!

Restaurant, Cafe, Patisserie - Israel - Kosher

Of course many popular low priced places (some are pretty crappy too) adopted the chef as a quick and easy way to upgrade their image. A move which led to fact that when you see a chef character on a food place logo, you're gonna get what you deserve..

Front

Back