Chad Gadya - חד גדיא

Happy holiday

סדר פסח הוא אירוע טעון ודחוס לעייפה בשלל תכנים שבכל יום רגיל היה אפשר לחפור ולהרהר בכל אחד ואחד מהם למשך זמן רב: העניין עם העבדות והחירות, יציאת מצרים, כל מיני רבנים בני זומא שמתפלפלים, שירים עם מילים חצי סתומות שכולם רק יודעים להתחיל ולא ממש לסיים. בזמן שנושאים כבדים ומעוררי מחשבה אלה נשלפים מהבוידעם הקרוי הגדה, מתרחשת המציאות

משפחה שלמה יושבת מסביב לשולחן ועושה לעצמה חשבון נפש וספירת מלאי. מה נשתנה יחסית לשנה שעברה: מי התחתן, מי התגרש, מי התפגר, מי ברח לחו"ל, מי נראה נורא, מי נראית נפלא וכל זה קורה בזמן שכולם מתענים ברעב כבד מול שולחן הערוך במתאבנים העגומים ביצה קשה ומצה

 השלב שתמיד נגע לליבי במהלך הסדר היה החלק שבו מגיעים לשיר חד גדיא. אחרי שהכרס מלאה והמוח צף בכוהל הטקסטים בהגדה כבר אינם אויב. אפילו שיר כחד גדיא שמסתיים בידיעה המשמחת שכל המסובין לשולחן יקבלו ביקור נימוסין ממלאך המוות בשלב כלשהו בחייהם לא נשמע כזה גרוע

המפית המאויירת הזו  המתארת את המשתתפים בשיר חד גדיא כנראה פיארה את שולחנות סדר הפסח בעבר במעין ממנטו מורי מנייר המזכיר לנו שאולי אמור להיות אביב בחוץ, אבל בסופו של יום המוות הוא הבוס

מאחלת לכולם חג אופטימי וחי לגמרי

The Jewish Passover Seder is one of the most exhausting events in the family calendar.
The old stories in the Haggadah mixed with the tensed family reunion around a table of people just waiting to stop reading and start eating already. This combination can be very delicate!
After finishing the eating and drinking part it's a completely different story.
Everybody is pretty drunk petting their belly and ready to sing the last song for the seder: Chad Gadya.

This napkin describes the circle of life and death (well.. mostly death) as portrayed in the song. A little memento mori on a piece of paper that was used at the Israeli Seder dinner.
Wiping the Matzo crust from your mouth with an illustration of the angel of death sounds very macabre but also very optimistic is a way.

Have an optimistic and lively holiday!

Fast food nation - פאסט פוד ניישן

  Wimpy napkin from the early 70's - 70וימפי - מפית מתחילת שנות ה  

מפיות ופאסט פוד הן שילוב בלתי נפרד לכל הדיעות. ככל שסף השמנוניות ומפלס הרוטב עולים, כך נזקק האדם לעזרת המפית על מנת לשמור על כבוד עצמי מינימלי והופעה סבירה לאחר המאבק במנה אותה אכל

אחת המנות הזוכות בציון גבוה במדד הג'יפה היא ההמבורגר. מאכל זה התחיל להמכר בארץ בפורמט הפאסט פוד המוכר לנו עד היום בסוף שנות ה- 60 לאחר מלחמת ששת הימים

המדינה עטורת הניצחון נשטפה בגל של מוצרי ומנהגי צריכה מהמערב והקונספט המהפכני של אכילה מחוץ לבית החל לתפוס כבילוי לגיטימי ולא רק כמותרות

Napkins and fast food are an inseparable combination. As the grease level goes up, the napkin gets more and more crucial in preserving a minimum amount of self dignity 

and a reasonable appearance. One of the greasiest and sloppiest fast foods that exist is the hamburger which started being sold in Israel at the late 60's in the fast food format as we know it today.

Wimpy napkin from the early 70's - 70וימפי - מפית מתחילת שנות ה

רשת וימפי הבריטית היתה ממבשרות התקופה החדשה ופתחה סניפים רבים ברחבי הארץ שמכרו המבורגרים בינוניים ומטה על פי עדויות הסועדים שעדיין איתנו. כמובן שלא היו מקורות להשוואה ועל כן לווימפי היתה עדנה שנמשכה עד סגירת הרשת בשנת 1971. כנראה שהעובדים לא ממש הקשיבו לסרט ההדרכה הזה כשהם התחילו לעבוד שם

The British burgers chain Wimpy was one of the first burger places to take over the market and opened more than 70 places at its peek! It crushed pretty fast in 1971 and disappeared  from Israel..

Probably because they didn't watch this film..

 Burger Ranch napkin, late 80's -  בורגראנץ' מסוף שנות ה80

בשנת 1972 ברחוב בן יהודה בתל אביב נולד הסניף הראשון של בורגר ראנץ' - ההמבורגר העברי הראשון. 6 שנים מאוחר יותר החלו להפתח סניפים של הרשת ברחבי הארץ והיא הפכה ללהיט היסטרי במונחים מקומיים. כמעט כל מי שגדל בישראל באייטיז חשב ששוקופאי הוא קינוח נפלא וראוי ושרוטב ברביקיו הוא הרוטב הטעים ביותר בעולם (אלף האיים במקום השני). 

הלוגו עם השור הזועם והפונט דמוי קרשי העץ עבר מספר מתיחות פנים במהלך השנים. תקופה ארוכה הגוונים השולטים היו כתום, שחור ולבן כפי שאפשר לראות גם בפרסומת הזו.

In 1972 the popular Israeli brand Burger Ranch was born in Tel-Aviv. It was a major hit, especially during the 80's and managed to be a leader until Mcdonalds invaded Israel in 1993 and changed the rules of the small market.

 Burger Ranch napkin, 70's -  בורגראנץ' משנות ה70

הרשת עדיין נמצאת עימנו גם לאחר גילגולים כלכליים רבים ונלחמת על מקומה בשוק מול מקדונלדס שפלשה לארץ בשנת 1993 

Mcdonald's early 90's - מקדונלדס בשנות ה90 המוקדמות

בורגראנץ' לא היתה הרשת העברית היחידה שפעלה בארץ. בשנת 1978 נפתח ברחוב פרישמן בתל אביב הסניף הראשון של רשת מק דויד שהגיעה בשיאה בסוף האייטיז לכמעט 30 סניפים. 

Burger Ranch wasn't the only local brand that ruled during the 80's. Mac David, born in 1978, was also a very popular choice and had around 30 branches at its peek.

Mac David napkin from the 80's - מק דויד משנות ה80

ההמבורגרים שלהם היו יחסית מוצלחים, כרטיסי הגירוד שחולקו היו תמריץ נאה והשאלה הנצחית מה יותר טעים - סלט תירס או סלט קולסלו, העסיקה ילדים רבים.

הדמותג החביב שמופיע בלוגו, שנראה כמו האחיין מאלף האריות של הדוד סם, עוצב על ידי הבובנאי, התפאורן והגרפיקאי אריק סמית' שידוע בין השאר כמעצב הבובות בתכנית הילדים האהובה משנות ה-70 הצריף של תמרי.

The burgers were pretty good and they had the infamous scratching card that could win you a free coleslaw or corn salad with extra mayo.. yummy!

The lovely uncle Sam-ish character they had in the logo was designed by the puppeteer and designer Erik Smith, who was famous for designing the puppets and the set of "Tamari's shack" - a popular kid's program on the TV in the 70's.

Mac David logo

מק דויד לא שרדה את תהפוכות השוק ונצטמצמה לסניף בודד בחיפה  ששומר על השלהבת ועל הלוגו המקורי. בבלוג הנהדר סמליל נתבשרנו ב2011 שהרשת הולכת לקום לתחיה במיתוג מחודש אבל מאז לא קרה דבר. אתם מוזמנים לבקר בחיפה ולדווח אם הסניף הבודד עדיין לוהט כמו פעם

Mac David didn't survive Mcdonalds and today there's only one last Mac David in Haifa. There were rumors in 2011 that the brand is going to make a big comeback, but nothing really happen.. If you wish to have a taste of the 80's you know where to go now..

Miracles and wonders - נסים ונפלאות

חנוכה. חג של אור, נסים, נצחונות ושלל אסוציאציות מוכרות לכל ילד שגדל בסביבה יהודית בישראל
מה שבאמת מעסיק את הבלוג הוא כמובן תפקידן הקט של המפיות בחגיגות, והנה לפנינו מפית ספיישל של חברת מטע לכבוד החנוכה
כפי שראינו כבר בדוגמאות נוספות, גם כאן מוצרי חברת מטע עוברים האנשה והפעם משתתפים בטקס הדלקת החנוכיה. המיונז, המרגרינה, החלבינה, החרדל האמיתי וכמובן בל נשכח את הפלא הקולינרי הממרח הצמחוני
אני מאוד שמחה שמכל המפיות שספגו את השמן הרב שניגר מכל הסופגניות והלביבות אחת הצליחה לשרוד ולהכנס לאוסף. זהו בהחלט נס חנוכה פרטי

Hanukka. A holiday of light, miracles, victory and so many other associations every Israeli kid growing in a Jewish environment can tell you from its sleep.
What this blog really cares about is the napkins role in this story, naturally.
So here we have a beautiful special napkin made by the great Mata food company we love so much!
As we already witnessed in other posts, Mata's food products are animated into little figurines. The mayo, margarine, mustard, Halavina (margarine with butter flavour) and of course the let's not forget the notorious veggie spread. All of them gather around to light the Menorah in the holiday ceremony.

I'm so glad that of all the napkins that had to absorb all the oil from the Latkes and Sufganiyot, one managed to survive and enter the collection. This is my little private holiday miracle.

Vacation in Israel - עוד חופשה בישראל

Hagoshrim - at the sixties     הגושרים - שנות ה60 

היום לא צריך הרבה תירוצים בשביל לצאת לחופשה. מספיק יום מחורבן בעבודה ששולח אותנו לקנות כרטיסי טיסה לפריז כדי לפצות על הדכדכת. בעבר כמובן העניינים נראו קצת אחרת וטיול לחוצלארץ היה פריבילגיה לברי המזל שיכלו להרשות לעצמם את התענוג. חלק גדול מהאוכלוסיה המקומית העדיף להעביר את החופשה באחד מבתי ההארחה או המרגוע באחד הקיבוצים או המושבים הרבים בארץ. החופשה הסולידית כללה חדר צנוע, ארוחה לא יותר מסבירה, שקט יחסי ובעיקר, גישה לבריכת הקיבוץ

מקום שעדיין פעיל עד היום הוא בית ההארחה בקיבוץ הגושרים (היום הוא מלון) ממנו מגיעה המפית מעל המעוטרת באיור שמש באווירה שבטית ברוח הסיקסטיז

Today we don't need many excuses to book a flight to a vacation and run away from it all. Even a crappy day at the office is a good-enough motivation to have a weekend in Paris. In the past things were a little different naturally, and a flight abroad was a pleasure for the privileged. Most of the Israelis could afford themselves a much less glamorous vacation in one of the guest houses in the many Kibbutzim or Moshavim. It included mostly a modest room, a reasonable meal, peace and quiet and most importantly, an access to the local swimimg pool!

 A paper coaster from the 90's     90-תחתית נייר משנות ה  

שלושים שנים קדימה מביאות אותנו לתחתית הנייר ולמפית נוספת משנות ה-90 שבהן אפשר לראות שאייקון הברושים והגשר שרדו, אבל אם מציצים באתר האינטרנט הנוכחי שלהם אפשר לראות שהלוגו ששרד מכולם הוא דווקא המכוער מכולם..

These 2 napkins and coaster are from Kibbuz Hagoshrim. The guest house is still here with us today as you can see in the website, and it's lovely 60's naive image of the sun was replaced with the ugly logo from the 90's.. The original logo with the cypress, bridge and water stream didn't survive..

The 90's again with a CRAZY pun!   !ושוב שנות ה-90 עם משחק מילים משגע

בבית ההארחה של קיבוץ כפר גלעדי התארחתי לפני שנה וחצי וחילצתי משם מפית עדכנית. בית המרגוע הפך להיות מלון והאיור הנאיבי של בת הים הוחלף באיור רנדומלי שאפילו אינו הלוגו הנוכחי של המלון

מאז התמונה על הגלויה היפה משנות השישים גם די השתנה הנוף אבל שיטוט באיזור גילה שהבריכה הזו עדיין קיימת, למרות שהיתה סגורה בזמן שהייתי שם

בכל מקרה, אני במקומם לא הייתי עוזבת את הלוגו המשגע עם בת הים

The groovy 60's at Kfar Giladi guest house

Kfar Giladi hotel 2012 - מפית ממלון כפר גלעדי 2012

I was lucky enough to find myself in Kfar Giladi hotel about a year and a half ago, and put my hands on a napkin from the dining room. Of course the new napkin is so disappointing when you see the old one from the 60's with the groovy mermaid illustration. That's too bad they didn't stick with that and changed the hotel's image to this.
BTW, though the view changed in the past 50 years, the pool in this lovely postcard still exists! 

 Back to the 60's   -   שוב אנחנו בשנות ה60

שתי המפיות היפהפיות האלה מגיעות מבית ההארחה של קיבוץ אילת השחר שכיום כבר לא קיים והפך, מסתבר, לבית קליטה לעולים מאתיופיה בתחילת שנות ה-2000

בימי הזוהר של המקום השקיעו בתדמית ויצרו את הלוגו המתוק עם האילה המקפצת ובנוסף את המפית המאויירת עם החתיכה העירונית המסתלבטת על כיסא נוח בין קלישאות קיבוץ כמו מגדל מים וטרקטור. אין ספק שהעבר נראה זוהר למרות ניחוחות הרפת

I love this gazelle!

These 2 lovely napkins come from Kibbutz Ayelet Hashahar guest house. This place was closed in the early 2000's and today it's an integration center for Ethiopian immigrants. In the golden days of this place, it seems like they've put a lot of thought at the image of the guest house with the galloping gazelle. (The literal meaning of the name is "Dawn gazelle" - a biblical name for the star of Venus).
Also the naive illustration of the sexy lady by the cows and tractor is adorable and makes you wonder how smelly was this vacation exactly..

קצת מסריח פה באמצע השדה
Smells funny here, in the middle of the field

Shana Tova - שנה טובה

 Don't forget to visit grandpa on your holiday - חשוב לבקר את סבתוש בחג 

עוד שנה עברית בפתח ועוד מפית חגיגית מסדרת האגדות של מטע

הפעם כיפה אדומה מגוייסת לפרסום חלבינה - המרגרינה עם החלב. גוש של חסימת עורקים עם טעם מפוקפק שהיה התחליף המקובל לחמאה בימים של מבחר מצומצם במכולת
אני יכולה רק לקוות בשביל הזאב שיש בסלסלה הזו כל דבר חוץ מחפיסת חלבינה

!שנה טובה לכולם

Another Jewish year is here and this time I've got a festive napkin for you.
Mata's margarine with milk "Halavina" is promoted with the aid of little red riding hood saying "Hag Sameach" (Happy holiday) and the wolf disguised as grandma as the story goes.. All I can wish for the wolf is that there's no Halavina margarine for him in this basket..

Have a happy holiday and Shana Tova everybody!

Summer on the beach - קיץ על החוף

אוגוסט כבר כאן והקיץ מטגן את המוח על אש גבוהה. במקום לצאת לנופש, זו הזדמנות טובה להוציא מהאוסף כמה מפיות קיציות במיוחד

השילוב המוצלח של קיץ רוב השנה וחופי הים החוליים הולידו בישראל תרבות רביצת חוף מפוארת ובעקבותיה לא מעט בתי עסק שמציעים שלל אטרקציות חוף, מלונות, מסעדות ספורט ימי או סתם התחרדנות בשמש עם אפס מקדם הגנה

הנה כמה מפיות ממקומות שנתנו לחוף לפרסם את העסק שלהם, בין אם הוא נושק לים התיכון או לכנרת. העיקר שיש מיטות שיזוף

August is here and the summer sun is hitting us with all its power. Instead of going on a holiday I found it as a great chance to pull out some summer napkins.
The great combination of almost all-year summer and sandy beaches in Israel has led to a glorious beach-bumming culture and following that, many businesses that offer beach attractions for the lazy and the sportive types. Here are some of my finds:

החוף הירוק בנתניה מתהדר בלוגו חתיכי שמאגד לתוכו את כל מה שבטלן החוף צריך: כיסא חוף, שמשיה, עץ דקל ומפרש מתוח על פני הים. ההדפסה בשחור וירוק זרחני מקפיצים והכותרת מעמתת את הטיפוגרפיה הבלוקית בעברית עם הכתב המחובר באנגלית. על הכל שורה אווירה אקזוטית של טיקי-בר קליפורני ומשכיחה מאיתנו את העובדה שאנחנו בעצם נמצאים בנתניה

The napkin from the Green Beach in Nathanya does whatever it can to make us feel we are in heaven by the sea. The tiki bar style type, the groovy green color, the illustration with the palm tree and boat on the water. All is in charge of making us think of a far away tropical island and not really in a much less sexy in real life small town.. (Visit Nathanya and you'll know what I'm talking about)

החוף השקט בטבריה מציע שלל פעילויות חוף משגעות. גם חוף רחצה, גם מסעדה וגם סקי מים! שקט לא בטוח שהיה שם אבל הלוגו המשגע עושה בהחלט חשק לסקי מים במי הכינרת

The quiet beach napkin is coming all the way from Tiberias by the Kineret (sea of galilee). This one offers much more active options such as water ski. There's also a restaurant by the beach, but with that cool logo all I wanna do is water ski!

סקי מים על הכינרת סיקסטיז סטייל - גלויה מהאוסף של מיכל מושקוביץ
Water ski on the Kineret lake 60's style - postcard from Michal Moshkovitz collection

קיט ושיט היה כפר נופש סגור בחוף קיסריה. האורחים לנו בבקתות חמודות קרוב לחוף הים ונהנו מרביצה חסרת דאגות בחוף הפרטי של המקום. אמי ביקרה שם כילדה עם סבא וסבתא והצליחה להשיג גם מפית וגם גלויות של נופשים עליזים. החיים נראים לא רע בכלל על החוף

Ka'it va sha'it (vacation and sailing) was a private vacation village on the beach of Caesarea. The happy guests would sleep in huts not far away from the water and enjoy a careless sunbathing on the guests only beach. My mom visited there as a kid at 1966 and got these awesome napkin plus 2 postcards.
Life look pretty great on the beach!

Ka'it Va Sha'it in Caesarea

The logo

זוגיות בריאה ומאושרת פלוס הלוגו היפה על כדור ים
A very happy couple by a ball with the lovely logo 

Ka'it Va Sha'it in Caesarea

Cuppa coffee - קפה שחור

אוסף המפיות מלא בסמני תקופה מובהקים. חלקו משעשע בהקשרים פוליטיים או טכנולוגים שעבר עליהם הכלח וחלקו מזכיר לי עד כמה הנורמות החברתיות היו כל כך שונות בעבר

הפוסט הזה נולד לתוך עולם שלא היה מקבל בימינו את המפיות הבאות מבלי להרים גבה במקרה הטוב או להרים קבוצת שטנה בפייסבוק, אך בימים עברו זה היה מקובל לגמרי להשתמש בדמות  אדם שחור בלוגו של בתי קפה. הקפה - שמוצאו באתיופיה - הגיע לאירופה דרך האימפריה העותומנית הכובשת שהגיעה עד לאפריקה במאה ה-17. הטורקים הסתלקו באיזשהו שלב אבל השאירו מאחריהם תרבות משגשגת של בתי קפה וכנראה גם זכרונות שהביאו למבול של לוגואים המשלבים בנון-שלנטיות שחורי עור, לעתים באופן מעורר אי נוחות ללוגם הקפה של ימינו הפוליטיקלי קורקטיים

בארצנו הקטנטונת לא נשארו מאחור ואימצו את הטרנד בחום. ברחוב אלנבי בתל אביב שכן קפה-קונדיטוריה בעל השם הבלתי אפשרי "שלושה כושים" שלקח את העניין הזה צעד אחד קדימה. לצערי הרב אין לי מפית משם וגם לא מקפולסקי של אותם ימים שהתהדרה בשחורי עור כמקדמי מכירות. אתם יכולים לקרוא על המקומות האלה בלינק הזה ואם יש לכם מפיות משם אתם מוזמנים לדבר איתי

The napkin collection has so many distinct periodical signs. Some are funny when it comes to old technology or political views that are long gone, and some remind us how different were the social norms not that long ago.

This post is born to a world that wouldn't have accepted the following napkins without raising a brow, or even worse, opening a hate group in Facebook, but 40 years ago it was quite normal using the image of a black person as a logo for a coffee company or a coffee house..
The coffee - originated in Ethiopia - found its way to Europe through the ruling Ottoman empire in the 17th century. At some point the Turks were gone, but left behind them a prosperous coffee culture and probably memories from Ethiopia and oriental vibes.
Many coffee houses used different variations of a black person's image in a nonchalant way that is oh-so-not PC now days.

Israel followed the trend and you could find a coffee place named "Shlosha Kushim"  (Three negros) in Allenby street in Tel-Aviv. Also the famous Kapulsky used this illustration at its adds.

 מהאוסף שלפתי את המפית המקסימה הזו שמגיעה מקפה תקה ששכן בשנות השישים ברחוב בן יהודה 8 בתל אביב. את הלוגו של הקפה מעטר נער חמוד שחום עור כשהוא סוחב שק. הוא לבוש במכנסי שרוואל אוריינטליים וז'קט קטן ובנוסף חובש כובע קסקט שאפיין פועלים בשנות ה40-50. השק נראה כבד (פולי קפה מן הסתם?) אבל הוא מחייך וטוב לבב

In my collection I have this lovely napkin coming from Teka coffee that used to be at Ben-Yehuda st. no. 8 in Tel-Aviv. The logo is combining a sweet smiling young boy that looks like a worker with his casquette hat.

לוגו ודמותג חתיכיים בשני צבעים

  בית קפה מקומי נוסף הוא קפה לארו ששכן במדרחוב נווה שאנן. גם פה מופיעה בליווי ללוגו העברי דמות שחורה. הפעם היא איננה לבושה כפועל, אלא חבושה תרבוש עם נוצה ולובשת חולצה עם מפתח גדול באווירה מזרח תיכונית/אפריקאית. גם כאן החיוך מזמין והחיים טובים
הלוגו השני בסטייל מטרופוליני של שנות ה-40-50 נראה תוצרת חוץ ולא ממש קשור לאדון בתרבוש שלצידו. יש סיכוי לא רע שהגיע ממקור אחר לחלוטין לבית הדפוס. אם יש לכם אינפורמציה על המקום אתם מוזמנים לשתף כמובן

Another local coffee is Laro coffee house that used to be in Newe Shaanan st. in Tel-Aviv.
The character here is wearing a full oriental outfit including a big feather in the turban!

קפה לארו - מי הזמין קפוצ'ינו סויה?

הלוג השני היפהפה באווירת מטרופוליס

באוסף מצאתי עוד מספר מפיות תוצרת חוץ שנאספו ממקומות שונים בעולם

אחת המעניינות היא של החברה האוסטרית הוותיקה יוליוס מיינל שעשתה עליה לארץ ממש בתחילת 2013

באופן משעשע ומקרי לחלוטין מצאתי ממש השבוע ברחוב שלי כוס נייר עם הלוגו המחודש. אפשר לראות כיצד ויתרו על צבע העור הכהה ויצרו צללית בעלת צבע אחיד לבן, כנראה כדי לשמור על מסורת הלוגו הישן אבל במקביל לא לפגוע במחזור המכירות בשנות האלפיים

I also found in the collection some foreign napkins collected from various places on the globe. One of the interesting ones is coming from the Austrian company Julius Meinl Kaffe that had just recently arrived to Israel.

Oddly enough, I just found in my own street a thrown away paper cup with the renewed logo. You can see how they decided to give up on the dark skin color and create a white tint shadow. That way they could keep the traditional logo and not harm their sales..

 קפה יוליוס מיינל

הלוגו הישן משנות ה60

הלוגו 2013

המפית המסוגננת הזו מגיעה מקפה מורניטה שלא הצלחתי להתחקות אחריו (אם יש לכם מושג, צרו קשר) על המפית מופיעה לשם שינוי בחורה בסטייל יותר קאריבי מאשר מזרח תיכוני. עגילים גדולים, מטפחת ראש מנוקדת ועגילי  חישוק מצליחים להיראות יופי בהדפסה של שני
צבעים בלבד

This Caribbean-vibe figure comes from Morenita Kaffee I just couldn't track down. If you have any info please contact me!

קפה מורניטה - סטייל קאריבי

ועד שאמצא עוד דוגמאות לפוסט הזה, הנה מפית אחרונה שגם מגיעה מחו"ל מקפה פלוקה. הפעם הדמות הנשית חמורת הסבר מעוטרת בסגנון שבטי אפריקאי. שיערה מגולח והיא עונדת עגילים ונזר לראשה. אין שום חיוך או שירותי סחיבת שקים, רק מבע עייף של מישהי שלא תשתה מקיאטו או תאכל פרוסת קוגל הופף בזמן הקרוב

A last specimen from the collection comes from Floca restaurant and patisserie. The female tribal character here is not as smily as the other ones. Her tired look suggests she will not have any cup of macchiato or a slice of Kugelhopf cake any time soon..

קפה פלוקה - לא מלקקים פה דבש

קפה פלוקה - הלוגו